יש כאלה שלא מבינים את ההבדל בין נסיעה בתחבורה ציבורית לנסיעה פרטית. לא, לא מדובר על ההבדלים של זמן, צריכת דלק וזיהום אויר אלא על הבדל מהותי יותר.
האמת, שזה לא התחיל היום. במשל עתיק ומפורסם מתאר לנו רבי שמעון בר יוחאי חוסר הבנה שכזה –
"משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה. נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה? אמר להם: מה אכפת לכם? לא תחתַי אני קודח? אמרו לו: כשהמים עולין, מציפין עלינו את הספינה!" (ויקרא רבה פרשה ד').
מה העלה בדעתו אותו האיש שקדח חור בקרקעית הספינה? מלשון המדרש נראה שהוא אכן לא התכוון להטביע במזיד את הספינה אלא באמת ובתמים חשב שזו בעיה רק שלו ושהחור שהוא קודח לא נוגע לשאר ציבור נוסעי הספינה.
אז איפה הטעות? הוא אשר אמרנו. חוסר הבנה בסיסי במשמעות של ציבור.
אם אתה כעת חלק מספינה ציבורית (נניח של חברת 'אגד' שלפני 2000 שנה..) אז למעשיך יש השלכה סביבתית שנוגעת למעגל הרחב של הציבור כולו ולא רק אליך באופן פרטי. בחרת לקדוח חור? – בחרת להטביע את כולם.
האם גם בימינו יש כאלה שקודחים חור בספינות? – זה אמנם ישמע מוזר אבל מתברר שכן.
כשאתה נוסע בתחבורה ציבורית למעשים שלך יש השלכה ציבורית. אם אתה צועק / מקלל / מלכלך זה לא נוגע רק לך, אתה לא נוהג כעת ברכב הפרטי שלך – שים לב, זהירות ציבור בדרך!
כשתחבורה ציבורית נוסעת בשבת זו לא נסיעה פרטית. זה אומר שהציבוריות בישראל נוסעת ומחללת שבת.
אתה רוצה לטבוע זו זכותך! -אבל אל תיקח איתך את כולנו…
אדם פרטי נוסע בשבת – חבל, אבל זו זכותו ובחירתו, הרחובות פתוחים. תחבורה ציבורית נוסעת – כולנו נוסעים ומחללים שבת, מדינת ישראל מחללת שבת, אין שבת ציבורית במדינת ישראל.
אז מה יעשה אותו מסכן שרוצה להגיע לים ואין לו רכב? – אכן, בעיה פרטית לא נעימה. אבל לא בגלל זה אנחנו ניצור בעיה ציבורית חמורה פי כמה, לא בגלל זה נהרוס לחלוטין את אווירת השבת במדינת ישראל.
ההפסד הציבורי במקרה זה כל כך גדול שהוא גובר על הצורך של הפרט וכפי שקורה בתחומים רבים בכל ציבור ומדינה.
אתה רוצה לנסוע בשבת באוטובוס? – הלו, יש פה ציבור, אתה לא חי לבד…אתה לא יכול לקדוח חור שיטביע את ספינת השבת של כולנו.
חופש הפרט? חשוב מאוד. כך טען גם מיודענו הקודח- "מה אכפת לכם? לא תחתַי אני קודח?" – ואנחנו עונים – "בבית שלך, ברפסודה שלך- תקדח, אבל כאן, אכפת לנו ועוד איך! – "כשהמים עולין, מציפין עלינו את הספינה" – החור שלך הוא החור של כולנו, במרחב הציבורי כולנו שותפים באותה השבת האחת, השבת של כולנו, פה אין שבת פרטית שכל אחד יכול לקדוח ולחורר אותה לפי צרכיו.
*
ועוד הערה חשובה – ספינת השבת אינה לבד במערכה. ארגונים שונים מנסים להשתמש בטענת חופש הפרט בכדי לקדם את הרס השבת הציבורית בישראל. אבל זה רק כיסוי – מטרותיהם המוצהרות הן להטביע לא את ספינת השבת לבדה אלא את כל צי היהדות של מדינת ישראל.
ראו לדוגמה את ארגון "ישראל חופשית" מהמובילים של קמפיין התחבורה הציבורית בשבת.
באתר הארגון מפורטים מניעי הקמפיין: "תחבורה ציבורית בסופי שבוע: מצילה חיים, צדק חברתי וחופש תנועה לאלו שידם אינם משגת רכב או שנבצר מהם לנהוג, מקדמת עירוניות מתפקדת וסביבה ירוקה ובריאה יותר". נשמע נהדר, נכון?
אז זהו שבאותו אתר ב"חזון התנועה" נאמר כך:
"תנועת ישראל חופשית היא תנועה הפועלת למען שינוי מערכת היחסים בין הדת והמדינה, הבטחת חופש במרחב הציבורי ולכינון חברה חופשית, פלורליסטית ודמוקרטית " – אז האם הם פועלים לחופש הפרט וצדק חברתי או הפרדת הדת והמדינה ושינוי אופי החברה? תענו בעצמכם.
*
לסיכום : א. אל תאמינו לכל הסיסמאות שמוכרים לכם. ב. גם מי שבאמת מחפש חופש הפרט כדאי שיבין שלפעמים חשוב יותר להציל את הספינה…
הרב יוסי מירון, מחנך וחבר במרכז ליב"ה
