השאלה שנוגעת לזהותו של העם היהודי והמדינה היהודית עומדת להיות מוכרעת בוועדה שאין לה שום מנדט ערכי ותורני לעסוק בה.
דמיינו לעצמכם שהרחק מעיני הציבור, כמעט ללא שום פרסום, בחסות עננת שאננות מצד האחראים על הדבר ותחת מכבסת המילים שלא פוסקת מעבודתה, הייתה מתכנסת לה ועדה שעוסקת בשאלה הקיומית והחשובה מכולן, הלא היא: "מיהו יהודי".
דמיינו לעצמכם שהוועדה הזו, שבאורח פלאי הוקמה דווקא בעידודו של שר פנים חרדי, הייתה מגיעה למסקנות מרחיקות לכת, שכולן מתעלמות בצורה מבישה מעניינו האמתי של הגיור, הלא הוא – מה הופך את מי שהיה גוי ליהודי, והייתה דנה אך ורק בפתרונות טכניים מתוך כוונה להשקיט כמה זרמים רדיקליים, שהקשר בינם לבין היהדות רחוק מאוד.
ועדת הגיור, שהוקמה בעקבות לחץ עקבי של בג"ץ והתנועות הרפורמיות, מסכמת בימים אלו את עבודתה וטיוטת החוק שהיא עומדת להציע אמורה לעורר את כל מי שחשובה לו זהותה היהודית של המדינה.
החוק החדש שמציעה אותה ועדה, מלבד זה שהוא מכיר בגיורים של הזרם הקונסרבטיבי והרפורמי, ומפקיע את יכולת הפיקוח על הגיורים מהרבנות הראשית ועל כן הוא הרסני ומסוכן לעתידו של העם היהודי, הוא גם מכיר למעשה בקיומם של הזרמים הנ"ל ובלגיטימיות שלהם בדיוק כמו בלגיטימיות של הזרם האורתודוקסי, ועל כן הוא כבר הופך למפלצת של ממש.
"קהילה יהודית מוכרת", כך יִקבע במסגרת אותו חוק מביש, "היא קהילה מבוססת ופעילה בעלת זהות יהודית משותפת וידועה, ולה מסגרות קבועות של ניהול קהילתי, ומשתייכת לאחד הזרמים המוכרים באוכלוסייה היהודית העולמית". ובמילים פחות מכובסות – ישנן קהילות שונות ומגוונות בעם ישראל, ישנן קהילות רפורמיות, ישנן קונסרבטיביות, וישנן גם אורתודוקסיות.
גם הוועדה שתבחר את דייני הגיור תסבול מנחת זרועו של החוק החדש. בִמקום אנשים שאמוּנים על הנושא, כאלו שמעוניינים שלעם ישראל יצטרפו רק אלו שרוצים לחסות תחת כנפי השכינה, יצטרפו לוועדה יושב ראש הסוכנות היהודית, שהוא למעשה כבול להחלטות הרוב הרפורמי והקונסרבטיבי בהנהלת הסוכנות, ושני נציגים שיִבּחרו אחרי היוועצות עמו.
כן כן, כך הולך להיות ממש בקרוב. השאלה שנוגעת לזהותו של העם היהודי והמדינה היהודית, עומדת להיות מוכרעת בוועדה שאין לה שום מנדט ערכי ותורני לעסוק בה.
הצרה הגדולה היא, שאין מי שיצלצל בפעמונים, אין מי שיקרא בקול גדול 'שריפה'.
המפלגות החרדיות, שככל הנראה את השאלה בדבר הוועדה הנ"ל לא הביאו לפתחם של גדולי ישראל, לא רק שהפקירו את הזירה באופן פאסיבי, בבחינת 'שב ואל תעשה עדיף', כי אם מסרו אותה ממש בידיהם, לידי אותם זרמים. עכשיו, כשקלונם יתגלה ברבים ויתברר שהם בעצמם הובילו לחורבן הגיור הממלכתי, הם ודאי יעשו קולות של מלחמה, יצהירו הצהרות ויאיימו, אבל ככל הנראה לבסוף יסכימו ל'פשרה כואבת' כי 'אין ברירה' וכו'. מה הם יקבלו בתמורה להסכמתם, עוד לא ידוע, אבל כנראה שלדידם חוק הגיוס חשוב יותר.
הבית היהודי, זה שהחליף את המפד"ל, המפלגה שהייתה המשך תנועת ה'מזרחי', זו שהאמינה שההתעוררות הלאומית לציון היא התעוררות של קדושה ומדינתנו היא מדינה יהודית ולא רק מדינה שחיים בה יהודים, הוא… איך לומר, פשוט 'לא בּלוּפּ'. מה לו ולסוגיות שוליות כסוגיה הזו. זו הרי לא סוגיה שתזכה אותו ברייטינג גבוה אצל האח החילוני, זו לא גם לא סוגיה שנקיטת עמדה לגביה תעזור לו להפנות אליו את הקולות המתנדנדים בינו לבין הליכוד.
גם 'ארגון רבני צֹֹהר' לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולחמוק מאשמה. "הרבנות הראשית, היא ורק היא החומה היחידה בפני דריסת רגל של הרפורמים בארץ", אמר הרב צבי יהודה זצ"ל כבר לפני שנים. אמר וידע מה אמר. כאשר כל אחד בונה בּמה לעצמו, באים גם הרפורמים ודורשים במה לעצמם. כאשר כל אחד מקים בתי דין לגיור משלו, באים גם הרפורמים ודורשים בתי דין לגיור משלם.
ישנן בעיות עם בתי הדין לגיור במתכונתם הנוכחית? אולי. האם כדי לפתור אותן חייבים לייצר בעיות חדשות? ודאי שלא. גיור המוני, על בסיס היתרים יחידניים יוצאי דופן או דרך זרמים מפוקפקים, רק יעצים את הבעיה, הוא לא יקרב את הגאולה אלא רק יכניס לתוכנו נשמות לא לנו, נשמות שבסוף בכל מקרה לא יהיו חלק מאתנו. אי אפשר לפעול בפזיזות ומתוך ייאוש ומחשבה שמצב הדור כנראה לא ישתנה ולכן חשוב לסתום פרצות ולא חשוב איך… "דורנו דור נפלא" וה' יאיר עינינו בתורתו לדעת איך לפתור בעיות בלי ליצור חדשות.
