כיום החוק אומר שכל הרוצה להתגייר צריך לקבל אישור מאת 'ראש העדה הדתית' שהוא הרב הראשי לישראל, המתבטא בחתימה על תעודת ההמרה. בנוסף לחוק הזה, קיבלה ממשלה החלטה על הקמת מערך הגיור הנמצא תחת סמכותו של הרב הראשי והוא הקובע את כללי התנהלותו. במערך הגיור קיימים ארבעה בתי דין, והוא מקבל את הגרים, מעביר אותם את הליך הגיור, ולאחר מכן מנפיק להם תעודה שהרב הראשי חותם עליה.
הצעת החוק החדשה:
ח"כ אלעזר שטרן ניסה להעביר חוק חדש שבא להפקיע מהרבנות הראשית את הסמכות על מערך הגיור, ולאפשר לכל רב מקומי עם תעודות מסוימות להקים בית דין לגיור שלא יהיה כפוף לרבנות הראשית (בלשון החוק – לראות כל רב מקומי כראש העדה הדתית).
כלומר, בהצעת החוק ישנם שני שינויים מן המצב הקיים:
- הפקעת סמכותה של הרבנות על מערך הגיור.
- הרחבת האפשרות להקמת בתי הדין לגיור לכל רב מקומי עם תעודות מסוימות שיוכל לגייר בלי שום פיקוח!
כנגד הצעה זו הקימו רבנים רבים קול זעקה. בכדי לפשר, הציעה מפלגת הבית היהודי שזו תהיה החלטת ממשלה ולא חוק. החלטת ממשלה דורשת תהליך פחות ארוך וכן התוקף שלה הוא קצת פחות חזק. הטענה של הבית היהודי היא שאם זו לא תהיה החלטת ממשלה זה יעבור כחוק, וחוק כאמור מזיק יותר כיוון שהוא קשה יותר לשינוי. מטעם זה הסכימו הרב חיים דרוקמן שליט"א והרב צפניה דרורי שליט"א שלמרות שההצעה גרועה חייבים לקבל אותה, כיוון שאין ברירה – אם לא יעבירו את ההצעה כהחלטת ממשלה, היא תעבור כחוק.
אך כמובן אין זה גורע כלל מחומרת העניין, ואין זה פותר אף אחת מן הבעיות!
הבעיות שעשויה לגרום החלטת הממשלה:
1. כיום הגיור נעשה לפי סטנדרט אחיד, ויש עליו פיקוח של הרבנות הראשית. כאשר ישנו רצון להוריד את הפיקוח צריך להידלק מייד נורה אדומה – מדוע להוריד את הפיקוח?
יש כאן ניסיון מכוון לפגוע ברבנות הראשית ולהפקיע ממנה את הסמכות ואת הפיקוח על מערך הגיור.
כשם שמשרד תחבורה מרכז תחת סמכותו את כל נושאי התחבורה במדינה, הרבנות הראשית היא המנהלת את כל נושאי היהדות במדינה. כיוון שאנו חיים במדינה יהודית ולא בעיירה שעומדת לעצמה, צריך שכל הנעשה בתחומי היהדות במדינה יהיה תחת סמכות אחת. הרבנות הראשית היא הסמכות המרכזית בנושאי יהדות במדינת ישראל, והפיקוח שלה מאפשר שעניני היהדות במדינה יתנהלו באופן שמקובל על רוב הציבור. כאשר מפוררים את זה מונעים מאיתנו להיות עם אחד. פיקוח הרבנות הראשית דרוש כדי שהגיור יהיה מקובל על כל הציבור.
2. פתיחת בתי הדין לגיור לכל רב מקומי (עם תעודות מסוימות) תגרום להיווצרות הקלות בגיור בחלק מבתי הדין, כאשר הגיורים לא יהיו מפוקחים על ידי סמכות מרכזית. התוצאה תהיה שתהיינה הגדרות שונות של הדבר הבסיסי ביותר בחיינו בארץ – השאלה 'מיהו יהודי', והגיור לא יהיה מקובל על כולם.
3. כתוצאה מכך תיווצר פגיעה קשה מאוד בגרים אמתיים הבאים להתגייר. כיום גר מתקבל בחברה בלא בעיה, אך אם יעבור החוק, כל גר יתקבל בחשד ויצטרך להוכיח בכל מקום שהוא התגייר כראוי ולא אצל הרכב מקל שגיוריו מפוקפקים. במקום לסייע לגרים להשתלב בחברה הדבר יבליט עד מאוד את הגירות שלהם לנצח.
כמובן, ההשלכות של הדברים הללו חמורות מאוד – ייווצרו מצבים מאוד מסובכים של קידושין וגירושין. כל אדם יצטרך לדאוג לאילן יוחסין כדי שיסכימו להתחתן איתו מכיוון שאולי הוא או אביו או סבו וכו' לא התגייר על פי ההלכה. כמו כן יכול להיות שיהיו גרים שיאלצו להתגייר כמה פעמים כיוון שגיור של בית דין זה לא יהיה מקובל על חברה מסוימת ובית דין שונה לא יהיה מקובל על אחרת וכו'.
מה קורה עם הצעת החוק של הרב אלי בן דהן?
נכון, ישנה הצעת חוק נוספת שניסח הרב אלי בן דהן, והיא אכן טובה יותר מהחוק של ח"כ שטרן, וגם זכתה להסכמה רחבה יותר מצד הרבנים. אך משום מה, אף שמפלגת הבית היהודי הבטיחה לקדם את הצעת חוק זו, למעשה היא לא קודמה כלל, וכל הדיונים היום הם רק על החוק של שטרן.
הרבה סעיפים בהצעת החוק המקורית של ח"כ שטרן שונו, ואם כן מה הבעיה?
צריך לדעת שהעיקרון שהנחה את ח"כ שטרן הוא שיש להוציא את הגיור מסמכות הרבנות הראשית ועל כך הוא לא מתפשר. כל השינויים שהוסכם עליהם הם בשאר הסעיפים, אך לא בלב הדבר.
מה יכולה מפלגת הבית היהודי לעשות?
כל שר יכול להגיש הצעה להחלטת ממשלה בתחום שלו בלבד. לדוגמה, שר התחבורה רשאי להגיש הצעות בתחום התחבורה, ואם הוא רוצה להגיש הצעה בתחום אחר הוא צריך לקבל לכך אישור מן השר שאותו עניין נמצא בתחום סמכותו.
את ההצעה להחלטת הממשלה בענין הגיור הגיש משרד המשפטים, למרות שנושא הגיור נמצא בתחום סמכותו של משרד הדתות שבראשו עומד שר הדתות נפתלי בנט. בכדי שמשרד המשפטים יוכל להגיש את ההצעה, נדרשת חתימה של שר הדתות נפתלי בנט. בכדי למנוע את הגשת הצעה הזו שר הדתות נפתלי בנט פשוט צריך למשוך את החתימה שלו וההצעה לא תגיע כלל לממשלה.
אבל אם ההצעה הזו לא תעבור כהחלטת ממשלה, היא תגיע להצבעה בכנסת כחוק?
במקרה כזה צריכה מפלגת הבית היהודי להשתמש בכל הכלים שבידיה (ויש בידיה כלים אפקטיביים) להתנגד לחוק.
אבל אם כך יהיה, ח"כ שטרן ומפלגתו – "התנועה" – יאיימו לפרוש מהממשלה?
גם מפלגת הבית היהודי יכולה לומר שאם החוק יעבור היא תפרוש מהממשלה. כאשר היו דברים שהיו חשובים ליו"ר הבית היהודי, כגון שחרור מחבלים, הוא ידע להבהיר שאם הם יקרו, הוא יפרוש מהממשלה. ישנם גם פתרונות אחרים שאינם מחייבים פרישה מהממשלה. השאלה היא האם מבחינת הבית היהודי זה נושא מספיק חשוב.
לסיכום:
אפשר לסכם את הנושא בשלוש נקודות:
- המצב – ההצעה העומדת על סדר היום, בין כחוק ובין כהחלטת ממשלה, היא גרועה והרת אסון.
- אפשר למנוע את ההחלטה – א. ברמה המיידית, כגון על ידי משיכת החתימה.
ב. אם נציגי הציבור יבינו שהדבר חשוב, הם ימצאו את הדרך להתמודד עם מערכות הלחצים. - אנחנו נלחמים בשביל לשמור על כך שכולנו עם אחד, ועם אחד חייב להיות תחת סמכות של רבנות ראשית. עם יהודי צריך להיות מונהג על ידי סמכות דתית אחת שאין לעקוף אותה. פגיעה ברבנות הראשית היא פגיעה במדינה היהודית.
