נראה שכולכם התבלבלתם מעט – עם ישראל של היום איננו ילד ה"מתרוצץ בין הרגליים"של ה"בוגרים" אלא הוא העם הבוגר, המשתנה ומשתכלל ואומר בגאון מה הם ערכיו. תנו לנציגיו הלגיטימיים לשקף את עמדותיו
בצעירותי למדתי שדמוקרטיה הינה שלטון הרוב. הנהגת הרוב צריכה לבטא את ערכי התרבות והרוח של רוב העם. האמנם כך נוהגים כולם?
המנותק
שמעתי ברוב קשב את נאום "המנותק" של יאיר לפיד לאחר שפוטר מהממשלה. הוא הסביר שפעל למען מעמד הביניים,אך ראש הממשלה עשה דיל עם החרדים ובכך לא איפשר לו להצליח במהלכיו. מבין השורות של דבריו הבנתי שאזרחי המדינה הלגיטימיים הם "מעמד הביניים", ואילו החרדים אינם אנשים שראוי לדאוג להם.
ע"פ תפיסת עולמו, גם אנשי הפריפריה, קשי היום, ושאר האנשים הקרובים לקו העוני, מתחתיו או מעליו, גם הם אינם קהל היעד שאליו יגיע הכסף, שהרי גם הם אינם שייכים לאותו מעמד הביניים.
מנאומו "היכן קבור הכסף? בין איתמר ליצהר", הבנתי שגם המתנחלים אינם ראויים לקבל תקציבים מהמדינה. ודאי שבחורי הישיבות אינם ראויים להשקעה אלא לקיצוצים, כולל בחורי ישיבות ההסדר הנושאים ב"נטל הצבאי".
ואני שואל את עצמי: מי כאן בעצם המנותק? אולי ללפיד יש ציור דמיוני איך עם ישראל ראוי להיות, אך עם ישראל האמיתי הוא אחר. עם ישראל אוהב לאומיות גאה וחפץ במסורת ישראל, אם לא קיום מצוות באופן מלא, דתי-לאומי או חרדי. נדמה לי שהבחירות האחרונות הוכיחו זאת באופן חד משמעי: עם ישראל בחר לאומיות ויהדות.
הר(א)שות השופטת
דברים דומים יש להפנות גם כלפי נשיאיו ושופטיו של בית המשפט העליון: "כוונתכם ודאי טובה אך מעשיכם אינם רצויים" (ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי). שוב הקשבתי קשב רב להתקפותיכם על חברי הכנסת הרוצים לשנות את הוועדה הבוחרת שופטים ולהוסיף את חוק "ההתגברות", כדי שכוחה של הכנסת יהיה מעל בית המשפט.
אתם טוענים שאתם השומר של זכויות הפרט. וכאן הבן שואל: הרי חוקי כל עם אמורים לשקף את ערכי כלל העם. מי משקף את ערכי הציבור אם לא חברי הכנסת שנבחרו אך לפני כמה שבועות ע"י מיליוני בני אדם?
נדמה שלדעתכם ההרכב הערכי הראוי לחוקי מדינת ישראל הוא כדלהלן : 85% זכויות הפרט; 10% ערכי לאומיות; ו5% ערכי הדת. גם אם איני מדייק באחוזים, הרי שזו התמונה הכללית.
מתי לאחרונה שאלתם את עם ישראל אם הוא מסכים למינון זה? אולי גם אתם "מנותקים" מהעם ומנסים להעביר לעם ה"ילדותי" הזה מה אמורים להיות ערכיו? האם לא אתם הפועלים נגד הדמוקרטיה ודעת הרוב? השופט אהרון ברק שפיתח את "השפיטה האקטיביסטית" הוא האחרון שיכול לדבר על דמוקרטיה ועל שיקוף דעת הרוב.
נראה שכולכם התבלבלתם מעט – עם ישראל של היום איננו ילד ה"מתרוצץ בין הרגליים"של ה"בוגרים" אלא הוא העם הבוגר, המשתנה ומשתכלל ואומר בגאון מה הם ערכיו. תנו לנציגיו הלגיטימיים לשקף את עמדותיו.
פורסם באתר סרוגים