המדינה קבעה את האיזונים שמאפשרים לחיות כאן יחד. חילונים ודתיים שהתקבצו לארץ הזו, הבינו שלמדינה שתקום יהיה אופי מיוחד, ויש לשמר את הזהות היהודית שלה. נכון, לצורך טובת הכלל לעיתים רצונות הפרט נדחקים. אך כך מנהלים מדינה. כך מובילים חזון
הרצון להתאים את הערכים שעם ישראל שמר עליהם במסירות נפש דורות רבים-לרגעי הזמן החולפים. להשליך לפח את מה שעבר מאב לבן במשך אלפי שנים, את יסוד קיומינו. זה לא ענין של הדתיים. אלא של עם ישראל כולו.
בימים האחרונים התעצם השיח הציבורי בנושא התחבורה הציבורית בשבת. במקביל התפתח שיח ער ברשתות החברתיות סביב פוסט שהעלה כתב ערוץ 2 עמית סגל שנתן ביקורת על חנויות המוכרות חמץ בפסח.
מבלי להידרש לעבירה על החוק במכירת חמץ בפומבי ולפגיעה של דורשי התחבורה בשבת בשם הצדק, השוויון וחופש הפרט בציבור שלם של עובדים שיאלצו לעבוד בשבת. אני מעוניין לגעת בנקודה מהותית שעומדת ביסוד השיח.
מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, אלפי שנות מסורת שעוברת מדור לדור צובעת בצבעים ייחודיים את התרבות והאופי המיוחדים של מדינתנו – יום כיפור, ברית מילה, כשרות, נישואין, קבורה, גיור ועוד, יוצרים את המרחב הציבורי שהופך את מדינת ישראל להיות מדינה יהודית. כמו שמכונית עוצרת במרכז הכביש במהלך הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כך כולנו עוצרים ומתנהלים אחרת ביום השבת.
המדינה קבעה ברגישות גדולה את האיזונים המיוחדים שמאפשרים לכולנו לחיות כאן יחד ומעצבים את זהותנו היהודית. חילונים ודתיים שהתקבצו לארץ הזו אחרי אלפי שנות גלות הבינו שלמדינה שתקום יהיה אופי מיוחד, ויש צורך לשמר את הזהות הייחודית של היהודים ולקיימה פה במדינת ישראל. נכון, לצורך טובת הכלל לעיתים רצונות הפרט נדחקים. כך מנהלים מדינה. כך מובילים חזון.
לאחרונה עלו קולות שונים שבאו לטשטש כל סממן של דתיות ויהדות לשנות את המושג משפחה, את מושג הנישואין, את הכשרות ועוד. יש ניסיון לייצר איזו יהדות חדשה שמנותקת מהמסורת ומשתנה על פי רוחות הזמן העכשוויות.
הקולות שבאים היום לערער את האיזונים אינם מעלים רק את הרצון הפרטי שלהם להגיע ממקום למקום בשבת או לאכול פיתה בפסח. הם מעלים על המוקד את האחריות למרחב הציבורי כולו ולאופי הכל כך מיוחד של מדינת ישראל. היהדות איננה של הדתיים. זה לא הם שנאבקים על האופי של המדינה.
המדינה קבעה ברגישות גדולה את האיזונים המיוחדים שמאפשרים לכולנו לחיות כאן יחד ומעצבים את זהותנו היהודית
יש פה רצון להתאים את הערכים שעם ישראל שמר עליהם במסירות נפש דורות רבים-לתובנות של רגע, לתרבות של עכשיו. להשליך לפח את מה שעבר מאב לבן במשך אלפי שנים, את יסוד קיומנו. הניסיון לשנות ולקבוע מחדש מהי היהדות טומן בחובו ניתוץ של תרבות ואופי שהיו אור לרגלי עמנו אלפי שנים להפוך אותנו לעם ככל העמים ,לקנות תרבויות זרות וחיצוניות.
67 שנים שמרה המדינה על הצביון היהודי המיוחד שלה. ולא ,לא היו פה רוב דתי. היו פה רוב של יהודים שהאמינו שאלו הם ערכי היסוד של המדינה. ואת זה עכשיו רוצים לשנות. יתירה מזאת- הם מנסים למחוק את השותפות המיוחדת שבנינו בחברה הישראלית מקום המדינה ועד היום, דתיים וחילונים. ה-"ביחד" הכל כך שביר הזה .מה יהיה איתו? הלפיד הזה שהעברנו במסירות נפש ,כולנו. את הלפיד הזה הם מנסים לכבות.
היטיב לתאר זאת חיים נחמן ביאליק במכתב על שמירת השבת:
"בלי שבת אין צלם א-להים ואין צלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה, היו כולם עומדים בפראותם. השבת, ולא התרבות של תפוחי הזהב או תפוחי האדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו… בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל"
פורסם בוואלה NEWS
