רב העיר דחה את בקשת ראש העיר
בכינוס למען שמירת השבת הציבורית, גילה רבה של פתח תקוה כי דחה את בקשתו של ברוורמן לאפשר שימוש באולם עירוני לאירועי שבתרבות למרות שחילול השבת יתמעט הסיבה: קיים הבדל בין חילול שבת פרטי לציבורי
▪ ▪ ▪
פתיחת בתי עסק בשבת, הרחבת התחבורה הציבורית בשבת ועוד נושאים עמדו במרכזה של השבת האחרונה בפתח תקווה. רבנים מרצים מישיבת מדברה כעדן, ממכינת יתיר וממרכז ליב"ה שהו במהלך השבת האחרונה (9.5.15) בעיר, ומסרו למקומיים שיעורים בנושא שמירת השבת במרחב הציבורי כמשימה לאומית. שיאה של הפעילות היה בכינוס במוצאי שבת בבית הכנסת נועם במערב העיר, שבו חודדו המסרים, ברוח הציונות הדתית.
רבה של פתח תקוה, מיכה הלוי, אמר כי הציבור הדתי מתבלבל בהבנת המושג כפייה דתית. לדבריו, ההתעקשות על שמירת השבת הציבורית, בניגוד לשמירת השבת של הפרט, אינה כפייה דתית משום שלעם ישראל כעם אין בחירה חופשית אם לשמור שבת אם לאו, ובהגדרתו הוא נקרא "עם מקדשי שביעי".
חשבונות של דתיים
הרב הלוי הסביר כי חשבונות של מיעוט חילול שבת על-ידי מלאכות מדרבנן וכדומה אותם עושים דתיים אינם שייכים למרחב הציבורי אלא למרחב הפרטי. כדוגמה, גילה כי סירב לפניית ראש העירייה יצחק ברוורמן, שביקש ממנו אישור לפתוח בשבת בבוקר את אולם הכנסים העירוני "שרת" ולקיים שם את ארועי שבתרבות במקום באולם הפרטי "מופת".
"ראש העיר אמר לי שזה גם יעלה פחות כסף כי לא צריך לשכור את המקום, שהאור יהיה דלוק מלפני שבת, שהרמקולים יהיו באישור מכון צומת ושייעשו עוד הסדרים כדי למעט בחילול שבת. השבתי לו שקיים הבדל בין חילול שבת ציבורי לחילול שבת פרטי, וברגע שנעשה שימוש באולם העירוני זה אומר שעיריית פתח תקוה מחללת שבת, ולזה אי-אפשר להסכים. אני חושב שהוא כחילוני הבין מה שחלק מהדתיים אינם מבינים".
הרב הלוי קרא לציבור שומרי השבת להיות שותף בחוסר הלגיטימציה לחילולה, ו"כשאתה פותח את הדואר האלקטרוני ביום ראשון או במוצאי שבת ורואה מייל שנשלח אליך בשבת – תשיב לשולח שאינך קורא מיילים שנכתבו בשבת ותבקש ממנו שישלח שנית".
מחיית הצלם היהודי
הרב הראשי לפתח תקוה אמר כי קיימת מגמה לפגיעה ביהדות ולהעברתה מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי. לדבריו, מאבק נגד חילול שבת ציבורי אינו עניין של "לא לפגוע ברגשות הדתיים" ולכן יש להיאבק על שמירתה לא רק בשכונות דתיות אלא בכל המרחב הציבורי של המדינה, שהיא יסוד כיסא השם בעולם.
הוא מנה מגמות נוספות של פגיעה ביהדות במדינה וציין את הנסיונות לאפשר פרסום תעודות כשרות ללא אישור הרבנות. "הרצון להפריט וליצור מערכת כשרות אלטרנטיבית לרבנות הראשית הוא פגיעה בעמוד-השדרה הרוחני של מדינת ישראל. שמעתי אפילו מאנשי בד"ץ העדה החרדית ומבד"ץ הרב לנדאו, שאמרו לי שכשרות הרבנות היא דבר טוב ואי-אפשר בלעדיה, משום שהיא מניחה את התשתית לכשרות בכל המדינה".
בהקשר זה גם ציין את הצורך במערכת נישואים וגירושים כדת משה בישראל, ששייכת לציבוריות הישראלית, ואמר כי הנסיונות להפריד בין העם לשבת הם מחיית הצלם היהודי מעל האומה.
"לא מגיעים לעצמנו"
ראש המכינה הקדם-צבאית ביתיר, הרב משה הגר, אמר כי "אלה שמדברים על צדק חברתי לא שמים לב שהנהג באוטובוס והמוכר במרכול, לא יהיה להם לא שבת ולא יום חול. מאפשרים לאנשים לראות טלוויזיה ולנסוע לכל מיני מקומות חוץ מלהגיע לעצמנו. השמירה על השבת הלאומית היא עניין שנוגע ויכול להיות מובן לכל יהודי, גם לאנשים חילונים".
הרב הגר סיפר על הביקורת שקיבלו חקלאי קיבוץ סעד הדתי כאשר הוקם משכניו בנחל עוז, שטענו כי לא יוכלו לקיים חקלאות אם לא ישקו את אדמת הלס של שדותיהם בשבת. הוא הסביר כי שמירת השבת היא סיעתא דשמיא של "וצוויתי את ברכתי", ודווקא אי-עבודה בשבת היא שמביאה פרנסה, בעוד שמעבודה בשבת אין ברכה והיא אינה פותרת בעיות כלכליות. לדבריו, אחרי מבצע צוק איתן בעזה חששו חלק מהתושבים בנחל עוז לשוב לבתיהם והיה צורך להקים במקום מכינה כדי לחזק את הרוח.
עוד אמר כי צעירים הנוסעים למזרח הרחוק ורואים שם את מרוץ החיים נעצר מבינים שאפשר להסתדר היטב בלי עוד כמה גרושים ומותרות ולחיות טוב. אפשר לעצור הכל ליום אחד, וכלום לא יקרה – אמר.
הוא הוסיף ובאר את דברי חז"ל שאם ישמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין – "השבת האחת היא שבת בראשית (אחת לשבוע) והשבת השנייה היא שבת הארץ (שנת שמיטה)".
חילול שבת בגלל ל"ג בעומר
ראש ישיבת ההסדר במצפה רמון, הרב צבי קוסטינר, המחיש בנאומו את ההבדל בין השבת הציבורית לשבת הציבורית, כשהשווה בין יום העצמאות לל"ג בעומר. לדבריו, כאשר המדינה, שהיא ציבורית, באה וקבעה כי יום העצמאות לא יחול בשישי, בשבת או בראשון כדי לשמור שבת – השבת נשמרת. אולם כאשר ל"ג בעומר, שהוא יום פרטי שלא המדינה קבעה, חל ביום ראשון, לא הצליחו כל הרבנים להתאחד ביניהם כדי למנוע את חילול השבת ההמוני שנגרם עקב הילולת הרשב"י במירון והדלקת המדורות.
הרב קוסטינר הזכיר את פגישתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק עם דוד בן-גוריון שבה אמר האחרון כי יוכל להסתדר בלי יהודים, אך לא יוכל להקים מדינה בלי שבת ותורה, כי בלי נשמה למדינה – אין מדינה.
לדבריו, לא סתם אמרו חז"ל כי חילול שבת בפרהסיא כמוהו כעבודה זרה, משום שזהו שורש התורה כולה. "כשהמדינה שומרת שבת אנחנו אומרים שאנו מאמינים באמונה שלמה שהקב"ה מחזיק את המדינה. גילוי שם השם במדינה הוא בשמירת השבת שבה, ולכן נאמר 'שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו' – אם נשמור את השבת הציבורית נזכה לגאולה".
חתם את הכינוס, הרב יעקב דביר מישיבת מצפה רמון שקרא לציבור לקחת אחריות, לפעול ולעשות למען השבת הציבורית ובמקביל גם להתחזק בתפילה לטובת הצלחת העניין.
פורסם בNews1
לקריאת חובת שבת הממלכה שיצאה לכבוד השבת בפתח תקווה לחץ כאן
