הממשלה אישרה את יישום המתווה החדש להסדרי התפילה בכותל, במסגרתו תיבנה בסמוך לרחבת הכותל רחבה תפילה נוספת שתנוהל על פי רצונם והשקפת עולמם של הארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים.
בכך מכירה הממשלה לראשונה בזרמים הלא אורתודקסיים, ונותנת להם מעמד רשמי במקום המקודש ביותר לעם היהודי.
לקריאה על השלכות ומשמעויות נוספות של מתווה הכותל לחץ כאן
עיקרי הדוח:
1. הממשלה אישרה את יישום המתווה החדש להסדרי התפילה בכותל, במסגרתו תיבנה בסמוך לרחבת הכותל רחבה תפילה נוספת שתנוהל על פי רצונם והשקפת עולמם של הארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים. בכך מכירה הממשלה לראשונה בזרמים הלא אורתודוקסיים, ונותנת להם מעמד רשמי במקום המקודש ביותר לעם היהודי.
2. החלטת הממשלה לא נועדה לפתור נקודתית את בעיית "נשות הכותל", וחרב הבג"ץ התלויה ועומדת בעניינן. מטרת ההחלטה היא לתת מקום וביטוי לזרמים שאינם אורתודקסיים כחלק בלתי נפרד מן העם היהודי.
3. המתווה החדש לא ימנע את המשך האלימות של נשות הכותל כפי שחלק מהן כבר הצהירו שתעשינה וככל הנראה לא נותן מענה לתביעותיהן בבג"ץ.
4. המתווה החדש, והתקנות הנלוות מהוות שינוי מהותי מהנהוג כיום ב"עזרת ישראל" ("רחבת בנט"). ממתחם קטן ללא מעמד רשמי (מנהלתי, תקציבי או דתי), הופכת הרחבה למתחם ענק, במעמד שווה לרחבה הרגילה, תוך הגדרה חד משמעית כי ינוהל על פי מנהגי הרפורמים בלבד, לפי מדיניות המועצה שתוקם בהשתתפות נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים ונשות הכותל.
5. אישור המתווה מהווה סכנה גדולה בפריצת הסטטוס קוו ובנתינת הכרה לארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים, לראשונה בתולדות המדינה.
6. ההכרה ונתינת המעמד שקיבלו הרפורמים והקונסרבטיבים בהחלטה זו, הינה תקדים אשר מהווה פתח למערכות נוספות לדרישת הכרה ושיוויון בנושאים אחרים בענייני הדת במדינה (גיור, נישואין, כשרות).